קוראים יקרים,
בחג הסוכות בו אנו נמצאים כרגע, מצווה היא לשמוח "ושמחת בחגך"
ומאחר ומצווה זו היא אתגר עבור רובנו, זה הזמן, ממש עכשיו,
לעבוד ולתרגל זאת
האם אני יכולה לצוות על עצמי לשמוח?
נזכור שהשמחה היא שריר שאנו שוכחים לטפח וכמו כל שריר בגוף
אם אינך משתמש בו הוא נחלש
חג הסוכות, חג השמחה, מגיע צמוד ליום הקדוש ביותר בחיי היהודי, יום הכיפורים
בסוף היום, בזמן נעילה, הרגשתי התרוממות גבוהה
תחושה עוטפת של אהבה למרות שגופי הפיזי היה עייף, אפילו מותש
המחשבה שהכול נשכח, נסלח, מתחילים מחדש
עזר ל"התרגש" ולחוות תחושות עמוקות של שמחה
לפני יום הכיפורים העברתי זום לנשים ולגברים בנפרד על נושא הסליחה
הסברתי שחלק מתהליך הסליחה הוא היכולת להניח את החוויה של העבר,
פגיעות, כאב, תסכול, ביקורת וחוסר אונים.
להניח ולאפשר מחשבות אחרות לשטוף את התודעה
"כשאדם מניח, הבורא מנחה, מביא לנו מנחה ומגיעים למנוחה"
מה הטעם לסבול פעמיים?
בזמן עבר בחוויה עצמה ולאחר מכן בדמיון דרך הזיכרון?
התחושה של חרות הנובעת מיכולת הסליחה, מאפשרת לי
לחגוג את חג הסכות בשמחה גדולה!
נשאלתי פעמים רבות: בקי, איך אדע שסלחתי באמת?
התחושות הם המנווט – הן יספרו אמת
תחושה של הערכה עצמית, של עוצמה, של בחירה ולבסוף של חמלה
הן ההוכחה ש סלחת😊
חג מלא שמחה בלב שתישאר בע"ה כל השנה
חג שמח
Comments